קיבלתם תשובה שלילית על בקשה להלוואה בערבות המדינה? הדבר הראשון שכדאי להבין הוא שאין דבר כזה סירוב אחד. יש סירוב של הגוף המתאם, יש סירוב של נותן האשראי, ויש מצב שהבקשה אושרה אבל בתנאים שלא מתאימים לעסק. כל אחד מהם נפתר אחרת. לכן הניסוח המדויק של התשובה שקיבלתם שווה יותר מכל עצה כללית, ובמקרים רבים גם יותר מהחלפת בנק.
במדריך הזה נפרק את הסירוב לפי השלב שבו הוא נולד, נסביר את הזכות לבקש דיון אצל נותן אשראי נוסף, נפריד בין סיבות שאפשר לתקן לסיבות מבניות, ונבנה תוכנית עבודה ל-30, 60 ו-90 יום. את מנגנון הקרן עצמו, המסלולים והתנאים המלאים תמצאו במדריך על הלוואה בערבות המדינה.
שלושה שלבים, שלוש משמעויות שונות של סירוב
הבקשה עוברת בגוף מתאם, אחר כך אצל נותן האשראי, ובסוף בוועדת האשראי. בכל אחד מהשלבים האלה התשובה יכולה להיות שלילית, אבל הסיבה שונה לחלוטין.
שלב 1: הגוף המתאם
את הבדיקה הראשונית מבצע משרד רו"ח עובד בן דוד (BDSK) או חברת זיו האפט ייעוץ וניהול (BDO). הגוף הזה מוודא שהמסמכים תקינים, שהעסק עומד בתנאי המסלול, ושהיכולת להחזיר את ההלוואה קיימת. בסוף הוא ממליץ לאשר או לשלול.
סירוב בשלב הזה הוא לרוב בעיה של תיק, לא של אשראי. מסמך חסר. מחזור שלא תואם בין הדוח הכספי לתדפיס הבנק. בקשת הון חוזר שהוגשה במסלול השקעה. בקשה לסכום שאינו מתיישב עם המחזור. אלה בדיוק הדברים שאפשר לתקן, ולפעמים בתוך ימים. תיק מתוקן יכול לעבור באותו מסלול, בלי לרדוף אחרי גוף מממן אחר. את רשימת התנאים המלאה כדאי לקרוא מראש בתנאים להלוואה בערבות המדינה.
שלב 2: נותן האשראי
ההלוואה עצמה מועמדת על ידי בנק או גוף חוץ בנקאי שמשתתף בקרן, והוא מבצע בדיקת אשראי משלו. כאן נבחנים היסטוריית האשראי, התנהלות החשבון, הבטוחות והמדיניות הפנימית של אותו גוף. זו התשובה שהכי שווה עליה חוות דעת שנייה, כי כל גוף מתייחס אחרת לאותו סיכון. גוף שמרני מאוד בבטוחות עשוי לדחות עסק שגוף אחר דווקא יבחן לעומק.
שלב 3: ועדת האשראי והתנאים
לפעמים התשובה חיובית, אבל לא בתנאים שביקשתם. הסכום שאושר נמוך מהמבוקש. הבטוחות גבוהות ממה שהנחתם. הריבית נקבעת לפי שיקול דעתו של נותן האשראי, בכפוף לאישור ועדת האשראי של הקרן, ולא תמיד היא מסתדרת עם התזרים. מבחינת העסק זה כמעט סירוב, אבל בפועל יש כאן שיחה עסקית על מטרה, סכום, פריסה ובטוחות. שיחה כזו שווה ניסיון לפני שמתחילים מסלול חדש.
הזכות לבקש דיון אצל נותן אשראי נוסף
אחרי כל תשובה, חיובית או שלילית, עומדת למי שהגיש בקשה הזכות לבקש שהבקשה תידון אצל נותן אשראי נוסף שמשתתף בקרן. זו לא טובה שמישהו נותן לכם. זו זכות, וכדאי להכיר אותה לפני שמחליטים לוותר.
מה היא נותנת בפועל? אותו תיק, אותם נתונים, מדיניות אשראי אחרת. בין הגופים המשתתפים נמצאים בנקים כמו הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, מרכנתיל, דיסקונט, הבינלאומי, ירושלים ויהב, וגם גופים חוץ בנקאיים כמו כאל, מקס, גמא ו-BTB. כלומר יש מספיק כיסויים שונים לסיכון.
מה היא לא נותנת? אם הבעיה היא הפסדים מתמשכים או חוב פתוח לרשויות, גם הגוף העשירי יגיע לאותה מסקנה. הזכות הזו שווה משהו כשהסירוב נבע ממדיניות או מהעדפת סיכון, והיא כמעט חסרת משמעות כשהסירוב נבע מנתונים.
נקודה פרקטית: לפני שמעבירים את הבקשה הלאה, שווה לדעת בדיוק מה אמר הגוף הקודם. אחרת אתם שולחים את אותה בקשה כמו שהיא, וסביר שתקבלו את אותה תשובה, רק כמה שבועות מאוחר יותר.
מה אפשר לתקן ומה דורש זמן
ההבחנה הזו היא הלב של כל תשובה לסירוב להלוואה בערבות המדינה. חלק מהסיבות נמצאות בשליטה שלכם כבר השבוע, וחלקן מבטאות מצב עסקי אמיתי שלא משתנה כי הוספתם מכתב הסבר.
סיבות שאפשר לסגור בתוך שבועות
- מסמכים חסרים או לא חתומים.
- פער בין הדוחות הכספיים לתדפיסי הבנק.
- בקשה לסכום גבוה מהצורך המחושב.
- הגשה למסלול שלא מתאים למטרה, למשל השקעה במסלול הון חוזר.
- מטרת הלוואה שלא הוסברה, או תחזית בלי הנחות עבודה.
- התעלמות מהתחייבויות קיימות כמו ליסינג, ערבויות ומסגרות מנוצלות.
- עסק חדש שהוגש במסלול של עסק ותיק, בלי תוכנית עסקית מתאימה.
סיבות מבניות שדורשות טיפול אמיתי
- חובות פתוחים לרשויות המס או לביטוח הלאומי.
- שעבודים, עיקולים או הגבלות הרשומות על הנכסים.
- הפסדים מצטברים לאורך כמה שנים.
- הון עצמי שלילי או מאזן שנשחק.
- חשבון מוגבל, המחאות חוזרות חוזרות או חריגות קבועות ממסגרת.
- תלות בלקוח אחד גדול שיכול לעצור את כל התזרים.
את הקבוצה השנייה לא פותרים במכתב הבהרה. חלק ממנה דורש הסדר מול הרשויות, חלק דורש כמה חודשים של התנהלות נקייה, וחלק אומר שהקרן היא פשוט לא הכלי הנכון בשלב הזה. גם זה מידע שימושי, כי הוא חוסך עוד סבב של בקשות.
תוכנית עבודה ל-30, 60 ו-90 יום
התוכנית הזו לא מבטיחה אישור. היא מבטיחה שתדעו מה אתם מתקנים ומה אתם מפסיקים לנסות. את סדר הפעולות בהגשה עצמה תמצאו בהגשת בקשה להלוואה בערבות המדינה.
30 יום: לעצור, לאסוף, להבין
- לבקש את סיבת הדחייה בכתב, ולשאול שאלה ממוקדת: האם הבעיה היא במסמכים, בסכום, במסלול, ביכולת ההחזר או בנתוני האשראי.
- לעבור על נתוני האשראי ועל דפי החשבון, ולסמן כל פער בין מה שסיפרתם למה שמופיע בפועל.
- לסגור התחייבויות קטנות שאפשר לסגור בלי ליצור התחייבות חדשה ויקרה.
- להפסיק לשלוח בקשות לגופים שונים עד שיש אבחון. כל בקשה שנדחית מוסיפה רישום ומקשה על הבא בתור.
60 יום: לבנות תיק אחר, לא אותו תיק
- לבנות תחזית שמרנית, כולל תרחיש שבו המכירות יורדות. תחזית אופטימית מדי היא אחת הסיבות השכיחות לחזרה עם שאלות.
- להקטין את הסכום המבוקש או להגדיל את ההון העצמי, אם זה אפשרי בלי לסכן את התזרים.
- לבחור מסלול שמתאים למטרה ולגיל העסק. עצמאי צריך להתייחס לחשבון העסקי ולחשבון האישי כתיק אחד, כפי שמוסבר בהלוואה לעצמאים בערבות המדינה.
- להכין משפט אחד ברור לשימוש בכסף, עם מספר לכל רכיב, במקום "אנחנו צריכים כסף להון חוזר".
- לבחור גוף אחד או שניים שמתאימים לפרופיל, ולא עשרה.
90 יום: הגשה מחדש או מסלול אחר
- אם הסיבה הייתה תיקית, מגישים מחדש עם תיק מתוקן, לאותו מסלול או למסלול מתאים יותר.
- אם הסיבה הייתה מדיניות של גוף מסוים, מפעילים את הזכות לדיון אצל נותן אשראי נוסף, עם בקשה מוכנה ולא עם בקשה שהוגשה בחופזה.
- אם הסיבה מבנית ולא טופלה, בוחנים מקור מימון אחר או מחכים לתקופה שבה הנתונים ישתנו. לפעמים התשובה הנכונה היא לא עוד בקשה אלא טיפול בשורש.
שלוש טעויות שחוזרות אחרי סירוב
הראשונה היא הגשה מיידית לעוד גוף, לפני שמבינים מה נדחה. השנייה היא שינוי מספרים בתחזית בלי לשנות את המציאות בתזרים, מה שנראה רע מאוד בבדיקה שנייה. השלישית היא להתייחס לערבות המדינה כאל אישור כמעט אוטומטי, ולהגיש בקשה לסכום המקסימלי בלי צורך תפעולי שמצדיק אותו.
מה עושים עכשיו
סירוב להלוואה בערבות המדינה הוא נקודת מידע, לא סוף הדרך. מי שמזהה נכון את השלב שבו הבקשה נעצרה יודע גם מה לתקן, והרבה יותר מהר. אם הסירוב הגיע בכלל מהבנק לפני שהגשתם לקרן, יש מסלול שלם של בדיקה מחדש ושל אפשרויות מימון חלופיות בפתרונות לאחר סירוב מהבנק.
במרכז הישראלי לפיננסים אנחנו מלווים עסקים אחרי סירוב, וגם כאלה שכבר נמצאים באמצע התהליך מול הגוף המתאם. משלמים לנו רק אחרי שהכסף אצלכם, בלי דמי פתיחת תיק, ולצדנו אלפי לקוחות. אם אתם רוצים שמישהו יעבור על התיק לפני ההגשה הבאה, אפשר להתחיל מליווי פיננסי לעסקים.
שאלות נפוצות על סירוב להלוואה בערבות המדינה
האם אפשר לבקש שהבקשה תידון אצל נותן אשראי אחר?
כן. אחרי כל תשובה, חיובית או שלילית, יש זכות לבקש שהבקשה תועבר לדיון אצל נותן אשראי נוסף שמשתתף בקרן. זו דרך לגיטימית לקבל בחינה נוספת, בעיקר כשהסירוב נבע ממדיניות של גוף מסוים.
סירוב של הגוף המתאם הוא סוף הדרך?
ברוב המקרים לא. הגוף המתאם בודק מסמכים, תנאי מסלול ויכולת החזר. אם הסיבה היא מסמך חסר, נתון לא עקבי או מסלול לא מתאים, אפשר לתקן ולהגיש שוב. אם הסיבה היא חוב לרשויות או הפסדים מתמשכים, צריך לטפל בזה קודם.
כמה זמן כדאי לחכות לפני הגשה חוזרת?
אין כלל רשמי. סיבה תיקית יכולה להיסגר בתוך ימים או שבועות. סיבה מבנית דורשת חודשים, ולפעמים גם טיפול בהסדר חוב. השאלה הנכונה היא לא כמה זמן עבר, אלא האם משהו בתיק באמת השתנה.
אפשר לפנות לקרן אחרי שהבנק סירב להלוואה רגילה?
בהחלט, ולפעמים דווקא זה הצעד הנכון, במיוחד כשהסירוב הבנקאי נבע מדרישת בטוחות גבוהה. במסלול הכללי הבטוחות בקרן מוגבלות ל-15%, ולכן עסק עם תזרים סביר ובטוחות דלות יכול למצוא שם מסלול שלא היה פתוח בפניו בבנק.


