הלוואה בערבות המדינה לשכירים: מי זכאי בפועל

הרבה שכירים מחפשים הלוואה לשכירים בערבות מדינה ומניחים שמדובר בהטבה ממשלתית שפתוחה לכל מי שיש לו תלוש שכר. התמונה בפועל שונה. הקרן בערבות המדינה נבנתה סביב עסקים, לא סביב שכירים. המטרה שלה היא הון חוזר, השקעה או הקמת עסק, והתקרה שלה נמדדת לפי מחזור מכירות. מי שמגיש בקשה עם תלוש שכר בלבד, בלי פעילות עסקית, לא עונה על ההגדרה.

במדריך הזה נפרט מה הקרן דורשת, למה שכיר לא נכנס למסלול, ואיזה נתיבים באמת פתוחים למי שעובד כשכיר ורוצה לממן משהו. בלי הבטחות ובלי מספרים מומצאים.

מה הקרן עושה ולמי היא מיועדת

הקרן מופעלת על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר יחד עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. היא נותנת ערבות לחלק מההלוואה, וכך מקטינה את הסיכון של הגוף המלווה. זה מה שמאפשר לבנק או לחברת האשראי לאשר הלוואה שבלעדי הערבות לא הייתה מאושרת.

קהל היעד מוגדר מראש: יזמים ועסקים עם מחזור של עד 100 מיליון שקלים. בתוך זה יש מסלולים ייעודיים לתעשיינים, ליצואנים, לחקלאים, לעמותות חברתיות ולהשקעות ירוקות. כל המסלולים חולקים מכנה משותף אחד: יש מאחוריהם עסק, עם מטרה עסקית ועם מחזור שאפשר להראות.

למה הלוואה לשכירים בערבות מדינה לא קיימת כמסלול

שלושה תנאים הופכים את הבקשה של שכיר ללא רלוונטית. הראשון הוא מטרת ההלוואה. הקרן מממנת הון חוזר, השקעה או הקמה. שכר לא נכלל ברשימה הזו. השני הוא מחזור המכירות. התקרה במסלול הכללי ובמסלול העסקים בהקמה היא 500,000 שקלים או 8% מהמחזור ללא מע"מ, לפי הגבוה. מי שאין לו מחזור לא יכול להציג את הבסיס הזה. השלישי הוא המסמכים. הבקשה נבדקת על ידי הגוף המתאם, רו"ח עובד בן דוד (BDSK) או זיו האפט ייעוץ וניהול (BDO), שאחראי לאמת מסמכים, לבדוק זכאות ולבדוק יכולת החזר.

לכן אין כיום מסלול רשמי לשכירים בקרן. כל הפרסומים הרשמיים ממסגרים אותה כקרן לעסקים. שכיר שמגיש בקשה בלי עסק עלול לגלות שהבקשה נעצרת כבר בשלב הזכאות, לפני שמישהו בכלל הסתכל על נתוני ההכנסה שלו.

מה בודקים בפועל: מטרה, מחזור ותזרים

כשמגיעה בקשה, נבדק קודם כל מה מטרת הכסף. אחר כך נבדק אם קיים עסק פעיל או עסק בהקמה, והאם יש מחזור שניתן לאמת. מעבר לזה נבדקת יכולת החזר, כלומר האם יש מקור הכנסה שיכול לשרת את ההחזר לאורך זמן.

תנאי האשראי עצמם לא קבועים מראש. שיעור הריבית נקבע לפי שיקוליו של נותן האשראי, באשראי עם בטחונות מופחתים. גם שיעור הערבות נקבע לפי המסלול ונכתב בכתב הערבות. הבטחונות במסלול הכללי לא יעלו על 15%. במסלול הון חוזר לטווח קצר הם לא יעלו על 10%.

לגבי תקופת החסד, יש הבדל בין מסמכים שונים, ולכן את אופן החישוב בודקים בהסכם ההלוואה. מה שידוע הוא שמדובר בתקופת גרייס של עד 6 חודשים בהלוואה בינונית ועד 12 חודשים בהלוואה ארוכת טווח. את הרקע המלא על התנאים אפשר לקרוא במאמר על תנאים להלוואה בערבות המדינה, ובסקירה הכללית של קרן בערבות מדינה.

מסלול ראשון: שכיר שפותח עסק

הנתיב הריאלי הראשון הוא שכיר שעושה הסבה ליזמות. כל עוד מדובר בעסק חדש, ולא בהכנסה משכר, הבקשה יכולה להתאים למסלול עסקים בהקמה. השכר הקודם שלכם לא מפריע. הוא אפילו עוזר, כי הוא מראה התנהלות פיננסית מסודרת וניסיון מקצועי.

התקרה במסלול הזה היא 500,000 שקלים או 8% מהמחזור ללא מע"מ. מסלול עסקים בהקמה נועד בדיוק למצב שבו עוד אין מחזור מכירות מלא, ולכן השאלה כמה באמת אפשר לקבל נבדקת מול הגוף המלווה לפי הנתונים שלכם.

מה עסק בהקמה צריך להראות

תוכנית עסקית עם הנחות ריאליות. תחזית תזרים חודשית לשנה לפחות. הוכחה להשקעה עצמית של הבעלים בעסק. ניסיון מקצועי קודם בתחום, גם אם הוא נרכש כשכיר. ומסמכים מסודרים: פתיחת העסק, אישורי ניהול ספרים וקורות חיים מקצועיים.

הניסיון הזה הוא יתרון אמיתי של שכיר. מי שעבד שנים בתחום ויודע איך נראית העבודה מבפנים, מגיע עם משהו שאין ליזם צעיר בלי רקע. את הפירוט המלא כתבנו במאמר על הלוואה בערבות המדינה לעסק חדש, ואת האפשרויות הנוספות למימון בשלב הזה תמצאו במימון לעסק חדש.

מסלול שני: שכיר עם עסק צדדי

הנתיב השני הוא שכיר שהקים עסק קטן לצד העבודה. למשל עוסק שנותן שירותים בתחום המקצוע שלו אחרי שעות העבודה. במצב כזה כבר יש פעילות עסקית, ולכן השאלה משתנה מ"האם אני שכיר" ל"האם יש לי עסק עם מחזור שאפשר להראות".

העסק צריך להתנהל כמו עסק. חשבוניות, ניהול ספרים, הפרדה בין החשבון העסקי לפרטי, ודיווח שוטף. הצהרה בלבד לא תחזיק בקשה. מה שמחזיק הוא מחזור מכירות שאפשר לאמת, גם אם הוא קטן.

עצמאי עם ותק קצר נתקל בקושי דומה: אין דוחות מבוקרים ולא תמיד יש היסטוריית מכירות. על הדרך שבה מציגים את זה אפשר לקרוא במאמר על הלוואה לעצמאים בערבות המדינה.

מה קורה אם שכיר מגיש בקשה בכל זאת

אפשר להגיש בקשה באופן עצמאי, או בעזרת מעוף. הבקשה עוברת לבדיקת הגוף המתאם, שמאמת מסמכים וזכאות ומגיש המלצה. ההחלטה הסופית על מתן ההלוואה היא של הגוף המלווה ושל ועדת האשראי שלו.

אם הבקשה נדחתה, כדאי לדעת שיש זכות לבדיקה שנייה. כל מגיש, בין אם קיבל תשובה חיובית ובין אם שלילית, יכול לבקש שהבקשה תידון אצל גוף מלווה אחר. בין הגופים המלווים: בנק הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, מרכנתיל, דיסקונט, הבינלאומי, בנק ירושלים ובנק יהב. בין הגופים החוץ בנקאיים: כאל, מקס, גמא ו BTB.

עם זאת, בדיקה שנייה לא משנה את השאלה המרכזית. אם אין עסק ואין מטרה עסקית, גם גוף מלווה אחר יגיע לאותה מסקנה. עדיף לבחור מלכתחילה במסלול שמתאים למצב.

טעויות שחוזרות אצל שכירים

הטעות הראשונה היא להגיש בקשה עם תלוש שכר ולהניח שהשכר עצמו משמש כמחזור. הוא לא. השכר הוא הכנסה אישית, והקרן בודקת מחזור מכירות של עסק.

הטעות השנייה היא לפתוח עוסק רק כדי "להיכנס לקרן", בלי פעילות אמיתית. בקשה כזו נעצרת בבדיקת הזכאות, וגם אם היא עוברת שלב, אין מאחוריה תזרים שיכול לשרת החזר. פתיחת עסק היא החלטה עסקית, לא טריק למימון.

הטעות השלישית היא ערבוב בין החשבון הפרטי לחשבון העסקי. כשהכספים מתערבבים, קשה להראות מחזור, וקשה לגוף המלווה להבין מה שייך לעסק. הפרדה מסודרת היא אחד הדברים הפשוטים ביותר לשפר לפני שמגישים.

הטעות הרביעית היא להגיש בלי לבדוק מראש אם המסלול בכלל מתאים. בדיקה כזו חוסכת זמן וכסף, ולרוב גם מונעת ציפייה לא ריאלית. את סדר הפעולות ואת רשימת המסמכים פירטנו במאמר על הגשת בקשה להלוואה בערבות המדינה.

האלטרנטיבות לשכיר

שכיר שצריך כסף לצריכה, לשיפוץ, לסגירת חובות או לכל מטרה אישית, נמצא בשוק אחר לגמרי. שם נבדקים הכנסה פנויה, דירוג אשראי והתנהלות בחשבון, ולא מחזור מכירות. את עיקרי התהליך אפשר לקרוא באיך לקחת הלוואה.

אחת האפשרויות הנפוצות היא הלוואה לכל מטרה, שהיא הלוואה אישית ללא קשר לעסק. אפשרות נוספת היא איחוד הלוואות, כשהבעיה האמיתית היא כמה החזרים במקביל ולא הצורך בכסף חדש.

השיקול המרכזי בהלוואה אישית הוא היחס בין ההחזר החודשי להכנסה הפנויה. הבנק בודק גם את דירוג האשראי ואת ההתנהלות בחשבון בעבר. מי שיש לו כמה הלוואות פעילות מגיע לרוב לאיחוד, כי זה מפחית את מספר ההחזרים החודשיים ומפשט את התזרים האישי.

יש גם מצב ביניים שכדאי להכיר. שכיר עם עסק צדדי קטן, או מי שנמצא לפני פתיחת עסק, יכול לפנות לייעוץ פיננסי לעסקים כדי להבין מה בכלל ריאלי לפני ששולחים בקשה. אין בזה הבטחה לאישור, אבל יש בזה מניעת בזבוז זמן על מסלול שלא מתאים.

לפני שמחליטים

השאלה הנכונה היא לא איך שכיר מקבל הלוואה בערבות המדינה. השאלה הנכונה היא מה מטרת הכסף. אם המטרה עסקית, יש נתיב, אבל הוא דורש עסק של ממש. אם המטרה אישית, המסלול הוא הלוואה אישית, לא קרן ממשלתית. לבלבל בין השניים זה הדבר שמוביל לרוב האכזבות.

שאלות נפוצות

שכיר יכול לקבל הלוואה בערבות המדינה?

לא בתור שכיר. הקרן מיועדת לעסקים עם מטרה עסקית ומחזור מכירות. שכיר יכול להגיש בקשה רק אם יש לו עסק פעיל או עסק בהקמה, ואז הבקשה נבחנת לפי נתוני העסק.

שכיר שפתח עוסק פטור נחשב זכאי?

השאלה היא לא סוג העוסק אלא הפעילות עצמה. צריך עסק עם מחזור שאפשר לאמת, עם ניהול ספרים ומסמכים מסודרים. גם אז אין ודאות לאישור, כי הבקשה נבדקת על ידי הגוף המתאם ועל ידי ועדת האשראי של הגוף המלווה.

אפשר לקחת את ההלוואה לצריכה אישית?

לא. מטרות הקרן הן הון חוזר, השקעה והקמה. לצריכה אישית קיימות הלוואות אחרות, שבהן נבדקים הכנסה פנויה ודירוג אשראי.

מה קורה אם הבקשה נדחתה?

יש זכות לבדיקה שנייה אצל גוף מלווה אחר, בין אם התשובה הייתה חיובית ובין אם שלילית. עם זאת, אם תנאי הזכאות לא מתקיימים, בדיקה נוספת לא תשנה את התוצאה.

רוצים לדעת איזה מסלול מתאים למצב שלכם? השאירו פרטים ונחזור אליכם. משלמים לנו רק אחרי שהכסף אצלכם, בלי דמי פתיחת תיק, ואלפי לקוחות כבר עברו דרכנו.